איך ממלאים את נספח ג׳ לדוח השנתי — מדריך לטפסי 1322 ו-1325 (2026)

בכל פעם שאדם פרטי בישראל סוחר בניירות ערך לא דרך בנק ישראלי — בייחוד דרך ברוקרים זרים כמו Interactive Brokers, IB Israel, Schwab, או TD Ameritrade — הוא חייב להגיש נספח ג׳ (טופס 1322) לדוח השנתי, יחד עם טופס 1325 לפירוט העסקאות. חשוב לדעת: "נספח ג׳" ו"טופס 1322" הם אותו טופס — 1322 הוא פשוט המספר הרשמי שלו. במאמר נסביר מה כל טופס, איך הם מתחברים, ומה הטעויות הכי נפוצות.

מי חייב להגיש?

חובת הגשת נספח ג׳ חלה על מי ש:

• סחר בניירות ערך זרים שלא דרך בנק ישראלי שמנכה במקור.
• קיבל דיבידנדים שלא נוכה מהם מס מלא בישראל.
• קיבל ריבית שלא דווחה במקור.
• מימש אופציות, חוזים עתידיים, או ETF זרים.

נספח ג׳ הוא טופס 1322 — אותו טופס

הנקודה שהכי מבלבלת: "נספח ג׳" ו"טופס 1322" אינם שני דברים נפרדים — זה אותו טופס. 1322 הוא המספר הרשמי של נספח ג׳ שברשות המסים. זהו הנספח לדוח השנתי (טופס 1301) שבו מדווחים על רווח והפסד הון מניירות ערך סחירים. כשמצרפים "נספח ג׳" לדוח — מצרפים בפועל את טופס 1322. (דיבידנדים וריבית, לעומת זאת, מדווחים בטופס 1324 הנפרד.)

טופס 1322 (נספח ג׳) — טופס הסיכום

טופס 1322 הוא טופס סיכום שמסכם את כל פעולות מכירת ניירות הערך — סך התמורה, סך העלויות, סך הרווח/הפסד, וההפרדה בין רווח ריאלי לרווח נומינלי. הוא הטופס שרשות המסים מסתכלת עליו לקבל מבט מהיר על התיק. את הטופס הרשמי הריק אפשר להוריד ולקרוא הסבר מלא בעמוד טופס 1322.

מה חשוב למלא בטופס 1322 נכון?

• הפרדה בין ניירות ישראליים לניירות זרים.
• סיכום קיזוז הפסד הון נגד דיבידנד וריבית.
• חישוב פסק דין מוזס על כל הניירות הזרים.
• סימון של הפסדים מועברים משנים קודמות.

טופס 1325 — פירוט עסקאות

טופס 1325 הוא הפירוט המלא — שורה אחת לכל מכירה, עם תאריך, שם נייר, כמות, מחיר קנייה, מחיר מכירה, רווח נומינלי, רווח ריאלי, ומס שנוכה במקור. בתיקים עם מאות עסקאות הטופס יכול להיות עשרות עמודים ארוכים.

טופס 1324 — דיבידנדים וריבית

פחות מוכר אבל לא פחות חשוב — טופס 1324 מרכז דיבידנדים, ריבית ומס שנוכה במקור (כולל ריבית SYEP מ-IBKR). הוא נדרש למי שמקבל הכנסה פסיבית מניירות ערך זרים.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

1. אי-חישוב מוזס. משקיעים רבים ממלאים את הרווח הנומינלי השקלי בלבד, ומשלמים יותר מס ממה שצריך.
2. שימוש בשער חליפין שגוי. צריך להשתמש בשער היציג של בנק ישראל ביום העסקה — לא בשער החליפין של הברוקר.
3. קיזוז שגוי של הפסדים. הפסד הון מקזזים תחילה כנגד רווח הון, אחר כך כנגד דיבידנד וריבית מאותו מקור, ולבסוף מעבירים לשנים הבאות.
4. שכחת דיבידנדים שנוכה מהם פחות מ-25%. אם נוכה רק 15% בארה"ב, צריך להוסיף 10% בישראל.
5. אי-דיווח על ריבית SYEP. תוכנית הריבית של IBKR (Securities Yield Enhancement Program) מייצרת ריבית שצריכה להופיע בנספח — גם אם הסכום נראה זניח.

חתימה על הטפסים

אין צורך לחתום על טופס 1322 בנפרד — הוא מצורף לדוח השנתי 1301 וכשחותמים על 1301 החתימה כוללת אותו (הנחיה קיימת משנת 2019).

איך Tax4Broker מסייעת

המערכת מקבלת את שני דוחות ה-CSV של IBKR ומחזירה תיק שלם של PDF: 1322 ממולא וחתום, 1324 לדיבידנדים וריבית, ו-1325 עם פירוט מלא — כולם בפורמט המקובל לרשות המסים. רואה החשבון או הלקוח הפרטי מקבלים תיק מוכן להגשה ללא מילוי ידני. ₪119 לדוח.

השוואה — מילוי ידני מול Tax4Broker

היכנסו ל-app.tax4broker.com כדי להפיק את הטפסים שלכם, או קראו על איך הרו״ח שלכם משתמש בקבצים.